מעולם לא הסכימו לספר לה שהיא מאומצת

בשנות השבעים כריס היתה עלמה בת 19 כשהרתה לארוסה, שעזב אותה כשנודע לו שהיא הרה. משפחתה התנכרה לה ואת חודשי ההריון האחרונים העבירה בהוסטל של צבא הישע. משנולדה התינוקת היא העיפה בה מבט חטוף וסירבה לגעת בה "כי הרגשתי כה טמאה ומלוכלכת.

Meets her daughter after 37 years


באותם ימים נערות שהרו מחוץ למסגרת הנישואין נחשבו לזנזונות ולכן חשתי שאיני ראויה להיות אמא לתינוקת". היא ויתרה על התינוקת, שבה לעירה וסיימה את הסימסטר האחרון בבית הספר לאחיות ותקופה קצרה אחר כך עברה לאלסקה עם ארוסה החדש, שם נולדו לה שלושה ילדים. במשפחתה ידעו על האימוץ, אבל לא דיברו עליו יותר מדי, עד שבנה הבכור היה בן 16 ויום אחד הודיע לה: "הגיע הזמ שאדע מה עלה בגורלה של אחותי הבכורה, אז או שאת יוצאת לחפשה או שאני מתחיל בחיפוש אחריה". כריס פירסמה את פרטיה בסוכנות איתור באינטרנט אך לא קיבלה שום מידע ואז שמה פעמיה למדינת ניו יורק ושם מסרה את פרטיה באחת מסוכנויות האימוץ הראשיות ואף השאירה מכתב כתוב בכתב ידה לבת.

אמי גדלה כבת יחידה לזוג הורים מבוגרים ונוקשים, שמעולם לא הסכימו לספר לה שהיא מאומצת. אמי מספרת שכל חייה גדלה בפחד שהוריה ימותו (בשל גילם המבוגר) והיא תיוותר לבד בעולם ושכל שאלותיה לגבי ההריון והלידה שלה נותרו ללא מענה. היא חשדה שמאומצת כיוון שלא דמתה למשפחה ותכונות בולטות שנמצאו אצל כל בני המשפחה המורחבת לא נמצאו אצלה (למשל שם כולם מהנדסים והיא נמשכה ללמוד רפואה). בשנת 1997 הסנדקית שלה פלטה שאמה זייפה את גילה והצהירה על עצמה כצעירה בחמש שנים מגילה האמיתי כדי שתוכל לקבל את אמי. אמי ניסתה לבדוק זאת עם הוריה, אך הם הכחישו. באותה שנה שני הוריה לקו בהתקף לב ואביה נפטר. לאחר מכן אמי העזה להתעמת עם אמה ודרשה לדעת האם חשדותיה לגבי היותה מאומצת נכונים. האם שוב הכחישה ואמי מתוך כבוד להוריה עזבה את הנושא.

לפני כשנתיים נפטרה גם אמה ואמי החליטה שזהו הזמן להתחיל לחפש אחר התשובות לשאלות שהטרידו אותה כל חייה. היא החלה לחפש ולפני מספר חודשים הגיעה לאותה סוכנות אימוץ במדינת ניו יורק. חלפו מספר שבועות עד שנמצאה ההתאמה לפרטים של האם הביולוגית ואמי קיבלה את מכתבה. היא מספרת שלאחר שקראה אותו בכתה במשך שעות, כי לראשונה בחייה הרגישה שייכות, שיש לה רקע גנטי ושורשים ביולוגיים. אחרי כמה שעות בכי העיזה והרימה את שפופרת הטלפון וחייגה למספר של אמה הביולוגית. כשהיא ענתה אמי אמרה לה: "שלום, שמי אמי ארץ´ ואני הבת שמסרת לאימוץ לפני שלושים ושבע שנים ורציתי לספר לך שהיו לי חיים נהדרים". הביולוגית ענתה ש"היא שמחה לשמוע, כי לזה התפללה כל יום מאז מסרה את הבת לאימוץ". באותו ערב אמי וכריס שוחחו בטלפון חמש שעות, שיחה שהיתה עמוסה רגשית ועתירת דמעות של שתיהן. בשבועות שלאחר מכן הן שוחחו בטלפון מדי יום ואף התכתבו במייל.

בתחילת חודש יוני השנה, אמי שכיום מתגוררת עם משפחתה בפניקס, טסה צפונה לאלסקה ושם פגשה לראשונה את אמה הביולוגית. המפגש בשדה התעופה שוב היה עתיר דמעות. אמי וכריס יצאו לבדן לשיט של סוף שבוע כדי שתוכלנה להתוודע יותר זו לזו. בהמשך אמי פגשה גם את אחיה והכירה עוד קרובי משפחה ביולוגיים. בראיון עמה אמרה שסוף סוף לאחר 37 שנים סגרה מעגל של חוסר וודאות.

קישור לכתבה באתר BSB.co.il