עד גיל מאוחר לא קנו לי בגדים, לא קנו לי נעלים, לא סנדלים, לא מעילים ואפילו לא תחתונים. זה לא שהיינו נודיסטים או עניים, פשוט לא היה צורך בכך. בכל פעם שבאנו לבקר את סבתה היא הוציאה עבורי מהארון חבילת בגדים גדולה עטופה בנייר חום ומסרה אותה לאמא שמייד העבירה אותה לאבא שאמר לסבתה תודה. את החבילה אבא הניח באוטו ואני ניסיתי לדמיין כל הדרך חזרה מה יש בתוכה. לעיתים הנחתי את הראש על החבילה ונרדמתי ולעיתים עשיתי חור קטן בעטיפה ומיששתי עם האצבע את הבגדים החדשים שבתוכה.
כאשר הגענו הביתה אמא הכניסה את החבילה לתוך הארון והניחה אותה על ערמה של עוד חבילות דומות שעדיין לא נפתחו, כולם עטופות בנייר חום. פעם בשנה אמא הוציאה את כל חבילות הבגדים מהארון והניחה אותם על הרצפה. היא פתחה במהירות חבילה אחר חבילה ושמה את הבגדים על המיטה, בוחנת וממיינת אותם לפי הסוגים והצבעים. את הבגדים שהיא אהבה במיוחד היא הניחה בדיוק במרכז המיטה ואת אלה שלא אהבה היא שמה על הרצפה. מדי פעם שמעתי שאגת שמחה כאשר בגד מסוים מצא מאוד חן בעינה. במשך שעה ארוכה אמא עסקה בפתיחת החבילות ומיון הבגדים וכאשר סיימה היו על המיטה ערמות מסודרות של בגדים חדשים ועל הרצפה בערבוביה עטיפות נייר חום ובגדים מיותרים. עייפה היא התיישבה על הכורסה שליד המיטה מתבוננת בנחת על פרי עמלה . אני ניצלתי את ההזדמנות וגזרתי מעטיפות הנייר החום את הבולים הרבים שהודבקו עליהם לפני שנשלחו לסבתה. עבורי הבולים היו האטרקציה ועבור אמא היו הבגדים החדשים שנשארו מסודרים על המיטה. אחרי שנחה והתאוששה אמא העבירה את הערמה לחדר שלי, הכניסה וסדרה את כל הבגדים החדשים בארון תוך כדי שהיא מוציאה מתוכו בגדים ישנים שלדעתה הם כבר קטנים עלי או בלויים. הבגדים החדשים מילאו את הארון בריח חדש ומרענן שפרץ ממנו במשך ימים רבים. לעיתים פתחתי את הארון רק בכדי לתת לריח לצאת ולמלא את החדר. לא ידעתי מה מקור הריח אבל ידעתי שהוא בא ביחד עם הבגדים והחבילות מארץ זרה ורחוקה.
לקראת הפסח התמלא הבית בתכונה מיוחדת. כולם עבדו וטרחו לכבוד החג המתקרב ובה. סבא וסבתה הקדימו את בואם, אבא לקח כמה ימי חופש מהעבודה וכל הבית עבר ניקיון וסדר כפול ומכופל ולא נמצא בו אפילו גרגר אבק. באחת הבקרים הופיעה משאית גדולה ועצרה מול פתח ביתנו ומתוכה קפצו החוצה ארבע סבלים חסונים. הם פרקו במהירות מהמשאית שולחן אוכל חדש שהיה כל כך גדול וארוך שהם לא הצליחו להכניס אותו פנימה ועמלו במשך שעה ארוכה לפרק ולהרכיב אותו מחדש בסלון. הם הביאו גם כסאות חדשים עטופים בניילון ואני כבדתי אותם בלימונדה קרה מהמקרר. עזרתי לאבא לעשות קניות ולסחוב את הסלים מהשוק אליו נאלצנו לחזור כמה פעמים כי אבא שכח מרוב התרגשות כמה פרטים חשובים. אני, סבא והאקורדיון שלו עשינו חזרות רבות ושרנו את כל שירי החג עד שידענו את כולם בעל פה. אבא ערך את השולחן החדש אליו צרף את השולחן הישן ועוד שולחן שהושאל מהשכנים. על שלושתם הוא הניח מפות לבנות והביא מהמחסן את הצלחות והכוסות המיוחדים של פסח. אמא וסבתה בילו שעות בבישולים במטבח, שמעתי אותם משוחחות ומחלקות הוראות אחת לשנייה. אני עזרתי לכולם והשקעתי שעות רבות בהכנת פתקי הישיבה ובהעתקת שמות האורחים שאת רובם לא הכרתי. בערב החג היה תור גדול למקלחת והמבוגרים השקיעו זמן רב ברחצה ובטיפוח. כולם התלבשו בבגדים חגיגיים ויפים שהוכנו מבעוד מועד. עבורי הוציאה אמא מהארון את בגדי החג החדשים שהגיעו בחבילה האחרונה שסבתה הביאה בעצמה. היא הלבישה אותי בחולצה לבנה עם כפתורים שעליה מקדימה היו רקומים פרחים, הר גבוה עם שלג ובקתה מעץ. את המכנסיים לבשתי בעצמי והם היו בצבע חום עם כיסים גדולים בכדי שאוכל למלא בהם אגוזים רבים. גם חגורה שחורה קבלתי, זוג גרביים תואמים ונעליים שחורות גבוהות וחדשות עם שרוכים ארוכים שצריך לשרוך ולקשור אותם מספר פעמים.
השמש שקעה והערב הגיע. סבא אב ואני חזרנו מבית הכנסת ומצאנו את אמא וסבתה מסדרות סידורים אחרונים לפני הגעת האורחים. בדיוק בשמונה נשמע דפיקה על הדלת וראשוני האורחים הגיעו ומייד אחריהם עוד ועוד אנשים נקיים ויפים נכנסו פנימה ומייד החלו לפטפט עם הורי ועם האורחים האחרים.
אבא הזמין את כולם להתיישב. האורחים הסתובבו מסביב לשולחנות וחיפשו את שמם בפתקאות הקטנות שאני כתבתי וקישטתי ואבא הניח על הצלחות. שכולם מצאו והתיישבו המקומם שמתי לב שנותרו ארבע מקומות פנויים. נגשתי וקראתי את השמות שבפתקים לדעת מי חסר ומי בושש מלהגיע. לא הכרתי את השמות שהיו רשומים בפתקים דבר שיצר אצלי סקרנות רבה. כולם ישבו בסבלנות וחיכו לארבעת האורחים שעדיין לא הגיעו ובינתיים דיברו וסיפרו אחד לשני מה חדש ומה קורה. שכולם נעשו פתאום רעבים אבא מזג את כוס היין הראשונה והציע לסבא להתחיל את קריאת ההגדה. בדיוק אז נשמעו צפירות חזקות מבחוץ וחריקת בלמים של האוטו שנעצר בדיוק מול ביתנו. אמא וסבתה קמו מיד ורצו אל הדלת, פתחו אותה לרווחה וקראו לכולנו לצאת ולהצטרף אליהם החוצה לפגוש את האורחים החסרים. רצתי אחריהם כנשוך נחש עוקף את כולם עד שנעצרתי ממש על שפת המדרכה נשען על המכונית הלבנה והגדולה שבתוכה מנפנפים לנו לשלום האורחים החסרים. אמא פתחה את הדלת ומתוכה יצאה אישה יפה שבאורח פלא היתה דומה לאמא וגם לסבתה. הם התחבקו והתנשקו ואליהם הצטרף גם אבא וסבא. מהצד השני יצא איש גבוה ומרשים, עלה על המדרכה וניגש מייד אלי. הוא הרים אותי על הידיים ואימץ אותי אל ליבו. חיבקתי את האיש מבלי לדעת מיהו אולם משהו בו היה לי מאוד מוכר וידוע. הריח של האיש היה בדיוק הריח של ארון הבגדים שלי. אחרי כמה שניות שדמו לנצח האיש הוריד אותי בחזרה למדרכה, המשיך ללטף אותי בחיבה בשיער והוביל אותי לעבר הדלת האחורית של האוטו אותה הוא פתח במהירות וביקש מהיושבים בספסל האחורי לצאת החוצה ולפגוש ואתי. מתוך הרכב יצאו שני ילדים, קצת יותר גדולים ממני שדמו מאוד אחד לשני ולאיש ולאישה שהגיעו זה עתה. הבנתי שהם אחים והאורחים שהיו חסרים הם משפחה שכנראה כולם מכירים. הילדים יצאו מהאוטו ונעמדו מולי. גם אותם לא ראיתי מעודי אולם גם בהם ראיתי משהו מוכר וידוע. אחרי כמה שניות שהסתכלנו אחד על השני זיהיתי לפתע מה משך אותי אליהם, הם היו לבושים בדיוק כמוני. חולצה לבנה עם רקמה, מכנסיים חומים ונעלים חדשות שחורות. האיש הגבוה סיים להתחבק ולהתנשק עם כולם וביקש עזרה לקחת דברים מהאוטו פנימה. הוא פתח את תא המטען והתחיל להוציא מתוכו דברים ולהעביר אותם לאורחים. לאחר שסיים להוציא את מרבית הדברים הוא התכופף פנימה ובמשך דקה ארוכה חיפש דבר מה. כאשר מצא את שחיפש הוציא אותו בזהירות ומסר אותו דווקא לי. החזקתי ביד חבילת בגדים חדשה עטופה בנייר חום. התעלומה נפתרה מייד ולא היה צריך להסביר לי מאיפה הגיעו החבילות ומי שלח אותם לסבתה. שנכנסו כולנו חזרה הביתה וחזרנו להתיישב במקומותינו וגם ארבעת המקומות הריקים נתפסו על ידי האנשים החדשים הרגשתי צורך ללחוש לאבא סוד. נגשתי אליו וסיפרתי לו את מבוקשי והוא מייד קם ופינה לי מקום בין שני הילדים החדשים. כל הערב האורחים שהסתכלו עלינו, עשו זאת בהנאה מתמוגגים על כך שכל הילדים לבושים בצורה זהה. גם משני חברי שהיו לבושים כמוני נידף ריח מוכר וחביב ולמרות שלא הכרתי אותם החלטתי שמעכשיו הם חלק מהשפחה שלי. חברי היו ביישניים מאוד ולא דברו במהלך כל ליל הסדר. אפילו לא בינם לבין עצמם. חשבתי שאולי הם לא יודעים עברית אבל הוריהם דברו עברית בצורה שוטפת. לקראת סוף הערב שסיימנו לאכול ולשיר את כל השירים שלמדתי בעל פה ניגשתי לאמא ועזרתי עוז לשאול אותה מי הם האורחים שבאו במכונית הלבנה. אמא הסתכלה עלי בהשתוממות ואז לפתה את ראשה ונזכרה שהיא שכחה שאני לא מכיר את האורחים הללו למרות קרבתם הרבה למשפחה. היא התחילה לצחוק וחיבקה אותי אליה בחוזקה וספרה לי שהאורחים שלא הכרתי הם חלק חשוב במשפחה ואלו הם הדוד והדודה שלי ושני הילדים השקטים והביישניים הם בני הדודים שלי. אמא ספרה שבשנים האחרונות הם גרו בארץ רחוקה ועכשיו הם חזרו לישראל לתמיד. כך הכרתי לראשונה את דני וגדי, דוד מוטי וניקה ואת הריח המיוחד שחיבר את כולנו.
![]() |
פעם בשנה אמא הוציאה את כל חבילות הבגדים מהארון והניחה אותם על הרצפה |
לקראת הפסח התמלא הבית בתכונה מיוחדת. כולם עבדו וטרחו לכבוד החג המתקרב ובה. סבא וסבתה הקדימו את בואם, אבא לקח כמה ימי חופש מהעבודה וכל הבית עבר ניקיון וסדר כפול ומכופל ולא נמצא בו אפילו גרגר אבק. באחת הבקרים הופיעה משאית גדולה ועצרה מול פתח ביתנו ומתוכה קפצו החוצה ארבע סבלים חסונים. הם פרקו במהירות מהמשאית שולחן אוכל חדש שהיה כל כך גדול וארוך שהם לא הצליחו להכניס אותו פנימה ועמלו במשך שעה ארוכה לפרק ולהרכיב אותו מחדש בסלון. הם הביאו גם כסאות חדשים עטופים בניילון ואני כבדתי אותם בלימונדה קרה מהמקרר. עזרתי לאבא לעשות קניות ולסחוב את הסלים מהשוק אליו נאלצנו לחזור כמה פעמים כי אבא שכח מרוב התרגשות כמה פרטים חשובים. אני, סבא והאקורדיון שלו עשינו חזרות רבות ושרנו את כל שירי החג עד שידענו את כולם בעל פה. אבא ערך את השולחן החדש אליו צרף את השולחן הישן ועוד שולחן שהושאל מהשכנים. על שלושתם הוא הניח מפות לבנות והביא מהמחסן את הצלחות והכוסות המיוחדים של פסח. אמא וסבתה בילו שעות בבישולים במטבח, שמעתי אותם משוחחות ומחלקות הוראות אחת לשנייה. אני עזרתי לכולם והשקעתי שעות רבות בהכנת פתקי הישיבה ובהעתקת שמות האורחים שאת רובם לא הכרתי. בערב החג היה תור גדול למקלחת והמבוגרים השקיעו זמן רב ברחצה ובטיפוח. כולם התלבשו בבגדים חגיגיים ויפים שהוכנו מבעוד מועד. עבורי הוציאה אמא מהארון את בגדי החג החדשים שהגיעו בחבילה האחרונה שסבתה הביאה בעצמה. היא הלבישה אותי בחולצה לבנה עם כפתורים שעליה מקדימה היו רקומים פרחים, הר גבוה עם שלג ובקתה מעץ. את המכנסיים לבשתי בעצמי והם היו בצבע חום עם כיסים גדולים בכדי שאוכל למלא בהם אגוזים רבים. גם חגורה שחורה קבלתי, זוג גרביים תואמים ונעליים שחורות גבוהות וחדשות עם שרוכים ארוכים שצריך לשרוך ולקשור אותם מספר פעמים.
השמש שקעה והערב הגיע. סבא אב ואני חזרנו מבית הכנסת ומצאנו את אמא וסבתה מסדרות סידורים אחרונים לפני הגעת האורחים. בדיוק בשמונה נשמע דפיקה על הדלת וראשוני האורחים הגיעו ומייד אחריהם עוד ועוד אנשים נקיים ויפים נכנסו פנימה ומייד החלו לפטפט עם הורי ועם האורחים האחרים.
אבא הזמין את כולם להתיישב. האורחים הסתובבו מסביב לשולחנות וחיפשו את שמם בפתקאות הקטנות שאני כתבתי וקישטתי ואבא הניח על הצלחות. שכולם מצאו והתיישבו המקומם שמתי לב שנותרו ארבע מקומות פנויים. נגשתי וקראתי את השמות שבפתקים לדעת מי חסר ומי בושש מלהגיע. לא הכרתי את השמות שהיו רשומים בפתקים דבר שיצר אצלי סקרנות רבה. כולם ישבו בסבלנות וחיכו לארבעת האורחים שעדיין לא הגיעו ובינתיים דיברו וסיפרו אחד לשני מה חדש ומה קורה. שכולם נעשו פתאום רעבים אבא מזג את כוס היין הראשונה והציע לסבא להתחיל את קריאת ההגדה. בדיוק אז נשמעו צפירות חזקות מבחוץ וחריקת בלמים של האוטו שנעצר בדיוק מול ביתנו. אמא וסבתה קמו מיד ורצו אל הדלת, פתחו אותה לרווחה וקראו לכולנו לצאת ולהצטרף אליהם החוצה לפגוש את האורחים החסרים. רצתי אחריהם כנשוך נחש עוקף את כולם עד שנעצרתי ממש על שפת המדרכה נשען על המכונית הלבנה והגדולה שבתוכה מנפנפים לנו לשלום האורחים החסרים. אמא פתחה את הדלת ומתוכה יצאה אישה יפה שבאורח פלא היתה דומה לאמא וגם לסבתה. הם התחבקו והתנשקו ואליהם הצטרף גם אבא וסבא. מהצד השני יצא איש גבוה ומרשים, עלה על המדרכה וניגש מייד אלי. הוא הרים אותי על הידיים ואימץ אותי אל ליבו. חיבקתי את האיש מבלי לדעת מיהו אולם משהו בו היה לי מאוד מוכר וידוע. הריח של האיש היה בדיוק הריח של ארון הבגדים שלי. אחרי כמה שניות שדמו לנצח האיש הוריד אותי בחזרה למדרכה, המשיך ללטף אותי בחיבה בשיער והוביל אותי לעבר הדלת האחורית של האוטו אותה הוא פתח במהירות וביקש מהיושבים בספסל האחורי לצאת החוצה ולפגוש ואתי. מתוך הרכב יצאו שני ילדים, קצת יותר גדולים ממני שדמו מאוד אחד לשני ולאיש ולאישה שהגיעו זה עתה. הבנתי שהם אחים והאורחים שהיו חסרים הם משפחה שכנראה כולם מכירים. הילדים יצאו מהאוטו ונעמדו מולי. גם אותם לא ראיתי מעודי אולם גם בהם ראיתי משהו מוכר וידוע. אחרי כמה שניות שהסתכלנו אחד על השני זיהיתי לפתע מה משך אותי אליהם, הם היו לבושים בדיוק כמוני. חולצה לבנה עם רקמה, מכנסיים חומים ונעלים חדשות שחורות. האיש הגבוה סיים להתחבק ולהתנשק עם כולם וביקש עזרה לקחת דברים מהאוטו פנימה. הוא פתח את תא המטען והתחיל להוציא מתוכו דברים ולהעביר אותם לאורחים. לאחר שסיים להוציא את מרבית הדברים הוא התכופף פנימה ובמשך דקה ארוכה חיפש דבר מה. כאשר מצא את שחיפש הוציא אותו בזהירות ומסר אותו דווקא לי. החזקתי ביד חבילת בגדים חדשה עטופה בנייר חום. התעלומה נפתרה מייד ולא היה צריך להסביר לי מאיפה הגיעו החבילות ומי שלח אותם לסבתה. שנכנסו כולנו חזרה הביתה וחזרנו להתיישב במקומותינו וגם ארבעת המקומות הריקים נתפסו על ידי האנשים החדשים הרגשתי צורך ללחוש לאבא סוד. נגשתי אליו וסיפרתי לו את מבוקשי והוא מייד קם ופינה לי מקום בין שני הילדים החדשים. כל הערב האורחים שהסתכלו עלינו, עשו זאת בהנאה מתמוגגים על כך שכל הילדים לבושים בצורה זהה. גם משני חברי שהיו לבושים כמוני נידף ריח מוכר וחביב ולמרות שלא הכרתי אותם החלטתי שמעכשיו הם חלק מהשפחה שלי. חברי היו ביישניים מאוד ולא דברו במהלך כל ליל הסדר. אפילו לא בינם לבין עצמם. חשבתי שאולי הם לא יודעים עברית אבל הוריהם דברו עברית בצורה שוטפת. לקראת סוף הערב שסיימנו לאכול ולשיר את כל השירים שלמדתי בעל פה ניגשתי לאמא ועזרתי עוז לשאול אותה מי הם האורחים שבאו במכונית הלבנה. אמא הסתכלה עלי בהשתוממות ואז לפתה את ראשה ונזכרה שהיא שכחה שאני לא מכיר את האורחים הללו למרות קרבתם הרבה למשפחה. היא התחילה לצחוק וחיבקה אותי אליה בחוזקה וספרה לי שהאורחים שלא הכרתי הם חלק חשוב במשפחה ואלו הם הדוד והדודה שלי ושני הילדים השקטים והביישניים הם בני הדודים שלי. אמא ספרה שבשנים האחרונות הם גרו בארץ רחוקה ועכשיו הם חזרו לישראל לתמיד. כך הכרתי לראשונה את דני וגדי, דוד מוטי וניקה ואת הריח המיוחד שחיבר את כולנו.
![]() |
דני, גדי ורני פסח 1965, באר שבע |