קורט שלום,
היום החלטתי לכתוב לך ביומן שלי כי הרגשתי בפעם הראשונה את התינוק נע בתוכי, תנועה קלה כמו נגיעה של נוצה. התחושה עשתה לי טוב, חיזקה אותי ולרגע הייתי מאושרת. אולי זה היה רעיון לגמרי לא רע להזמין אותך לישון אצלי לאחר שזכיתי בך בהגרלה. אני עדיין זוכרת את המגע העדין של אצבעותיך שהיה בניגוד לשרירים החזקים שלך ואת העור הרך של גופך בניגוד לזיפים הדוקרים שהיו לך. אהבתי את הריח שלך שהוא כנראה הגורם לכך שנמשכתי אליך כבר בריקוד הראשון, ריח שמורכב מהסיגריות שעישנת ברציפות ומהבירה ששתית בלי הפסקה שהתערבבו להם ביחד בתוך סוודר הצמר העבה שלבשת וכנראה לא הורדת אותו ממך ימים רבים. ריחמתי עליך שאין 'איפה לישון' ומנגד פחדתי להביא 'גבר זר' לחדרי. רק שזכרתי את מה שאמרה לי אימי פעמים רבות "גבר זר - צרות למחר" הפחד נסוג ממני והרגשתי בטוחה. אתה בטח זוכר שהתחבקנו כל הדרך מהסטודיו של מרי ויגמן ברח' 35 Rheinbabben Allee ועד לחדרי הקטן. הלכנו הליכה מהירה-חצי ריצה, השלג ירד עלינו בלי הפסקה והגענו קפואים ורועדים מקור. אתה בטח לא זוכר שביקשתי ממך להיזהר שחדרת לתוכי בפעם הראשונה ואני לא זוכרת אם הזכרתי לך את זה שוב שעשינו אהבה בפעם השנייה והשלישית, הרביעית והחמישית - מי סופר ומי זוכר?. לא הייתי בתולה אולם הרגשתי כך, בפעם הראשונה שנכבשתי על ידי גבר אמיתי והשליטה יצאה מידי. נתתי ליצר ההרפתקנות שלי להשתלט עלי ונתתי לך לעלות עלי והרגשתי טוב אם זה. לא יצאנו מהמיטה בכל ימי חופשת חג המולד ורק ביום השלישי עזבת בחופזה את החדר שלי כאילו שמישהו רודף אחריך. משלא חזרת באותו היום כפי שהבטחת הרגשתי אומללה כי כנראה התאהבתי בך, זר גרמני שחדר לליבי. האנגלית שלך היתה די טובה כך שלא נדרשתי לשבור את השיניים במעט גרמנית שידעתי. דברנו עלי ועליך ועל הלימודים שלי שכל כך אהבתי. אופס... אני מפסיקה לכתוב ולתת לזיכרונות שלי ממך לעלות ולגאות במוחי ואז אני לוקחת שוב את העט ומציירת את דמותך ממוחי הגועש שמתגעגע לחבר.
איך אומרים בגרמנית בן זונה? Hurensohn...!
- אני עדיין זוכרת לקלל בגרמנית ואתה בן זונה גדול. אני שוכבת במיטה ומסתכלת על השממית
אורבת ליתושים הנמשכים למנורה התלויה מעלי... ככה אתה ארבת לי?
 |
| האם זהו קורט...? אבי הביולוגי אותו ציירה אלמה ממוחה הגואה והגועש |
היום החלטתי לכתוב לך ביומן שלי כי הרגשתי בפעם הראשונה את התינוק נע בתוכי, תנועה קלה כמו נגיעה של נוצה. התחושה עשתה לי טוב, חיזקה אותי ולרגע הייתי מאושרת. אולי זה היה רעיון לגמרי לא רע להזמין אותך לישון אצלי לאחר שזכיתי בך בהגרלה. אני עדיין זוכרת את המגע העדין של אצבעותיך שהיה בניגוד לשרירים החזקים שלך ואת העור הרך של גופך בניגוד לזיפים הדוקרים שהיו לך. אהבתי את הריח שלך שהוא כנראה הגורם לכך שנמשכתי אליך כבר בריקוד הראשון, ריח שמורכב מהסיגריות שעישנת ברציפות ומהבירה ששתית בלי הפסקה שהתערבבו להם ביחד בתוך סוודר הצמר העבה שלבשת וכנראה לא הורדת אותו ממך ימים רבים. ריחמתי עליך שאין 'איפה לישון' ומנגד פחדתי להביא 'גבר זר' לחדרי. רק שזכרתי את מה שאמרה לי אימי פעמים רבות "גבר זר - צרות למחר" הפחד נסוג ממני והרגשתי בטוחה. אתה בטח זוכר שהתחבקנו כל הדרך מהסטודיו של מרי ויגמן ברח' 35 Rheinbabben Allee ועד לחדרי הקטן. הלכנו הליכה מהירה-חצי ריצה, השלג ירד עלינו בלי הפסקה והגענו קפואים ורועדים מקור. אתה בטח לא זוכר שביקשתי ממך להיזהר שחדרת לתוכי בפעם הראשונה ואני לא זוכרת אם הזכרתי לך את זה שוב שעשינו אהבה בפעם השנייה והשלישית, הרביעית והחמישית - מי סופר ומי זוכר?. לא הייתי בתולה אולם הרגשתי כך, בפעם הראשונה שנכבשתי על ידי גבר אמיתי והשליטה יצאה מידי. נתתי ליצר ההרפתקנות שלי להשתלט עלי ונתתי לך לעלות עלי והרגשתי טוב אם זה. לא יצאנו מהמיטה בכל ימי חופשת חג המולד ורק ביום השלישי עזבת בחופזה את החדר שלי כאילו שמישהו רודף אחריך. משלא חזרת באותו היום כפי שהבטחת הרגשתי אומללה כי כנראה התאהבתי בך, זר גרמני שחדר לליבי. האנגלית שלך היתה די טובה כך שלא נדרשתי לשבור את השיניים במעט גרמנית שידעתי. דברנו עלי ועליך ועל הלימודים שלי שכל כך אהבתי. אופס... אני מפסיקה לכתוב ולתת לזיכרונות שלי ממך לעלות ולגאות במוחי ואז אני לוקחת שוב את העט ומציירת את דמותך ממוחי הגועש שמתגעגע לחבר.
השממית צדה כמה יתושים וחזרה למאורתה ולי
נעצמות העיניים... שלום קורט, שלום יומן שלי, שלום לכם...
אלמה שוורץ, יוני 1961, קיבוץ זיקים