הרגשתי שאבי, ד"ר יוסי אפשטין (להלן יוסי) מאבד את זכרונו. ידעתי שבאמתחתו סיפורים מעניינים על ילדותו, משפחתו ואפילו עלי, בנו הבכור. בעיקר ביקשתי לשמוע ממנו את הסיפור על האימוץ שלי, מה הוביל אותם לקבל את ההחלטה ואת השתלשלות העיניינים עד שאימצו אותי בגיל חודשיים. יוסי התיישב על הכורסה הגדולה והתחלתי לדובב אותו. כעבור כמה דקות הוא ביקש כוס תה (אנגלי) וביסקוויט. אחר כך הוא לא הפסיק לדבר ולספר עד ששנינו התחלנו לעצום עיניים ולהרדם.
 |
| "באחד מימי החורף של שנת 1961 קיבלנו טלפון ששינה את חיינו מקצה לקצה..." |