כללי אימוץ והשלכות אימוץ על פי המשפט הישראלי

נושא האימוץ בישראל הוא מאוד פופולרי כתוצאה מכך שמתקיימים בישראל אימוצים רבים וביניהם: אימוץ ילדים מחו"ל, אימוץ בתוך המשפחה, אימוץ יתומים, אימוץ במקרה של הורים להקהילה הלהטבי"ת ועוד, מגוון רחב של סיבות בהם מתבצע אימוץ ילדים על ידי הורים בגירים (בעלי אותו הדת כפי שנקבע בחוק האימוץ). סעיף 16 - 'תוצאות האימוץ' בחוק האימוץ בישראל מגדיר את אופי האימוץ בישראל שבו מועברים הזכויות והחובות בין ההורים הביולוגיים להורים המאמצים. אולם - באותו הסעיף קובע החוק שבית המשפט רשאי 'לצמצם את תוצאות האימוץ' כאשר הם לטובתו של המאומץ, בדרך כלל מדובר על צמצום המידור בין 'משולש האימוץ' (מאומץ-מאמץ-ביולוגי)  בו מאפשר בית המשפט על שימור פרטים מזהים או עובדתיים ועד קיום קשר קבוע או מוגדר מראש בין הצדדים כגון החלפת מכתבים, תמונות וביקורים בתאריכים קבועים, את 'צמצום תוצאות האימוץ' יש לרשום ב- 'צו האימוץ' (ראה בית המשפט העליון ערעור אזרחי 653/95).

לדאבוני עורכי דין, אנשי מקצוע, התקשורת והציבור בישראל עדיין משתמשים במונחים העממיים 'אימוץ סגור' ו- 'אימוץ פתוח' אולם למונחים הללו אין אחיזה בחוק האימוץ בישראל והם מטעים.


ראוי לציין שחוק האימוץ בישראל לא מבטל את הזיקה וקשר הדם בין המאומץ לבין הוריו ומשפחתו הביולוגית אשר נקבעו עת הולדת המאומץ להוריו ומשפחתו הביולוגיים והם נשמרים לעולמי עד (לעומת חוק האימוץ הפולני הקובע שהמאומץ הוא אדם חדש לחלוטין ואין לו זיקה למשפחתו הביולוגית).

בשנות ה-60 של המאה הקודמת היו מקרים של 'אימוץ פרטי בהסכם מראש', כמו במקרה שלי, בו נוצר קשר בין האם הביולוגית שהגיעה לארץ כדי ללדת את התינוק ואשר אותו שביקשה למסור לאימוץ לבין ההורים המאמצים במיוחד בתקופת 'האומנה'. את התמונות הללו מצאתי באחד היומנים של Alma אימי הביולוגית, תמונות אשר אותם היא קיבלה ישירות מהורי המאמצים שהעבירו את התמונות קודם לפקידת הסעד בבית הילדים ויצ"ו בירושלים, כחלק מהסכם בין הצדדים על החלפת מידע ומסרים בנוסף לשתי פגישות ביניהם במשרדו של עורך הדין הירושלמי שטיפל באימוץ הפרטי ופגישה נוספת במסעדה על חוף הים של תל אביב, קשרים אשר הסתיימו כאשר Alma עזבה את קיבוץ זיקים וחזרה לארה"ב וכעבור שנים חזרה לישראל וביקשה להפגש איתנו.