מאת: אלמה שוורץ (יורה)
תרגום: אורנה לוין-מגד ורוני אפשטין
תשעה חודשים ארוכים מאז אותו לילה בברלין שבהם השתנו עבורי סדרי עולם. העובר השובב שבתוכי לא מפסיק להזכיר לי את מצבי המיוחד, "הי ילד, תפסיק למשוך את חבל הטבור! מה אתה חושב, שזוהי עגלת תה?".
חייבת להיות שגיאה מתמטית בחישובים שלי ובספירה של משך ההריון. אני מצליחה לשער מתי זה קרה, כנראה בערב חג המולד ולכן נותרו לי שבועיים נוספים ואולי עוד כמה ימים בשביל המזל הטוב, כול האפשרויות פתוחות... אני חשה תשוקה עזה לישון על בטני, לקשור את נעלי מבלי להסתובב לצדדים, או אפילו לראות את כפות רגליי היחפות והתשוקה הזאת גורמת לי לאבדת במעט את סבלנותי.
