כשגוגל פוגש את אמא: איך הפכתי מזוודה של יומנים ישנים לספר בעזרת בינה מלאכותית

אני נרגש וגאה להחזיק את העותק הראשון של האסופה הספרותית שלי... 182,539 מילים 375 עמודים, שש שנים של מחקר, שנתיים של כתיבה ועבודה קשה... עדיין לא בחנויות אך לא ירחק היום... לפעמים העתיד הוא הדרך היחידה להבין את העבר... הסיפור שאני הולך לספר לכם היום הוא לא רק על חיפוש שורשים, אלא על המצאה של שפה חדשה... שפה שחיברה ביני לבין אלמה, אמי הביולוגית, דרך 126 יומנים אישיים, גרפולוגיה מתקדמת וסוכן AI שפיתחתי במיוחד למשימה הזו.


המזוודה שנפתחה לאחר 30 שנה:
זה התחיל בפששקה שבפולין. מרצ'ין, העובד המסור של אלמה שניהל איתה את המרכז הבודהיסטי שהקימה, ניגש אלי לאחר מותה. הוא הצביע על ארגז מסעות, מזוודה גדולה של פעם, ואמר לי באנגלית רצוצה: "אלמה ביקשה שאחרי לכתה, אתן לך את הארגז הזה". כשפתחתי אותו בזהירות, הרגשתי שפתחתי קפסולת זמן. היו שם עשרות יומנים ותצלומים מרהיבים שצילם בן זוגה בשנות ה-70, הצלם האמריקאי המפורסם סטיב יאנג, מתקופת הקומונה שהקימה במיין שבארה"ב.


מחברת ללימוד עברית בקיבוץ:
היומנים התחילו בשנת 1962, בקיבוץ זיקים, ברגע שבו אלמה גילתה שהיא נושאת אותי ברחמה. היא כתבה שם הכל... מדי יום, במשך כמעט 50 שנה, עד סמוך למותה ב-2010.

האתגר: לפצח את כתב היד של הזיכרון
האוצר היה בידיי, אבל הקושי היה אדיר. כתב היד של אלמה באנגלית היה קשה לפיענוח. הבנתי שכדי להכיר אותה באמת, אני צריך שיטה.

הפענוח האנושי: 
נפגשתי עם הגרפולוג מרדכי שרם. יחד למדנו את ה"פטרן" של אלמה. זיהינו את המילים שחוזרות על עצמן, את הדרך שבה היא מעצבת רגש על הנייר. במשך חודשים "התאמנתי" בלקרוא אותה.

הגשר הקולי: 
התיישבתי במעבדה שלי, אוחז ביומנים לפי הסדר הכרונולוגי, והתחלתי להקריא אותם בקול רם. הקלטתי עשרות שעות של הקראה, הופך את הדיו הכתוב לקול חי.


האלכימיה של ה-AI: 
כאן נכנסה היזמות. פיתחתי פרומפט חכם ומשוכלל המבוסס על סוכני בינה מלאכותית. העליתי את ההקלטות שלי למערכת שפיתחתי, והנחיתי אותה להפוך את הדיבור שלי לטקסט ספרותי בסגנון מוגדר ומדויק.

התוצאה: I Google My Mother
בתהליך הזה, ה-AI הפך לעורך המקצועי שלי. הוא עזר לי ללטש כל פרק ביומן עד שהפך לאסופה ספרותית מגובשת. הטכנולוגיה אפשרה לי לא רק לקרוא מה אמא כתבה, אלא להבין מי היא הייתה, מה היו הפחדים שלה, ומה המשותף לשנינו.
אלמה השאירה לי את היומנים האלו כדי שאכיר אותה לעומק, אבל היא גם נתנה לי הזדמנות לעשות את מה שאני אוהב: להמציא טכנולוגיה שמתאימה לצרכים אנושיים עמוקים.

היום, הספר שאני כותב הוא הוכחה שגם כשאמא כבר לא כאן, השילוב בין לב אנושי לבינה מלאכותית יכול ליצור מפגש מחודש ומרגש מעבר לזמן.