אמא... תכירי את אמא

הגורל, או שמא החיים יוצרים מפגשים מרתקים, במיוחד כאשר מדובר באנשים לא שגרתיים. שתי נשים זרות זו לזו נפגשות בזכות החלטה גורלית המקשרת ביניהן. האחת נערה - אישה מארה"ב המחליטה לאחר מחשבה ארוכה לותר על התינוק שילדה מפחד מהעתיד הלא נודע ומאחר ולא רצתה להיות אמא חד הורית בחברה מנוכרת. השניה אישה אמיצה שנולדה וגדלה בירושלים, נחושה להיות אמא בכל מחיר ולא מוותרת על התקווה. בתווך תינוק הזקוק לחום ואהבה, המופרד מאימו הביולוגית שהספיקה להניק אותו לאחר לידתו, גדל במשך מספר שבועות ללא אם בבית תינוקות של ויצ"ו ומזלו שפר עליו כאשר נמסר לאישה שרצתה אותו יותר מכל. שתי נשים זרות ושונות זו מזו, אשר חוו מדי יום תחושות ורגשות עזים של אבדן מאחד ואושר גדול מחד, מודעות לקיומה האחת של האחרת ועם מכנה משותף והוא אני. הגורל או שמא החיים יצרו עבורי הזדמנות למפגש מיוחד. החלטתי להציג את אמא שלי (1) בפני אמא שלי (2). מוזר? לא הגיוני? לא מעשי?  אבל אצלי זה ברור ואפשרי . היה לי הזכות וההזדמנות להפגיש בין אלמה למונה. שתי האמהות שלי, האחת ביולוגית והשנייה האמיתית, זאת שילדה אותי ומתיסרת וזאת שגידלה אותי ואוהבת.

אמא (1)... תכירי את אמא (2)...

מונה הלכה לעולמה שבוע לפני חג פסח של שנת 1986, אלמה נפטרה שבוע לאחר חג סוכות של שנת 2011. שתי האימהות שלי חלו ומתו מסרטן לאחר שהתמודדו עם המחלה בגבורה ובדרכן היחודית. מונה בנחישות ובסבל רב ועצור תוך שהיא עוטפת את כולם באהבה רבה. אלמה בפרישות ובחיים אלטרנטיביים הכוללים מדיטציה ותזונה אורגנית וטבעית.
השנה אומר 'קדיש' על שתי נשים יקרות ומיוחדות שהיו האמהות שלי. באוקטובר אטוס צפונה לפולין ואומר 'קדיש' על קברה של אלמה ובאפריל ארד דרומה לבאר שבע לומר 'קדיש' על קברה של מונה.

מונה נפטרה שנים רבות לפני שהחלטתי לפגוש את אלמה ולכן לא הכירה או פגשה אותה. היא ידעה על אלמה פרטים בודדים ואת סיפור קורותיה באופן כללי. לאלמה הייתה פינה חמה בלב למונה. היא שמעה ממני סיפורים ותיאורים על מונה וראתה תמונות רבות שללה בהם היא מצולמת לבד ועם המשפחה. בעזרת התמונות הללו, שאת רובם צילם אבא יוסי, אלמה למדה להכיר את מונה ואף ציינה בפני בכמה הזדמנויות את העובדה המשתקפת מהתמונות שמונה היתה אישה אופנתית שהקפידה מאוד על הופעתה החיצונית והתלבשה באלגנטיות מרשימה. לראשה חבשה כובע נאה שתמיד תאם למצב רוחה, ללבושה ולמזג האוויר ששרר אותו היום. תמונות מסוימות מלוות אותי מזה שנים בהם נראתה מונה כנסיכה שאינה שייכת לתפאורה המצולמת סביבה. התמונות מירושלים העתיקה, בית לחם, ברכות המלך שלמה, בית ינאי וראש הנקרה הם תיעוד נדיר ואיכותי של אישה, אמא ואדם מיוחד ויוצא דופן הן בלבוש והן במראה. גם עמידה הזקופה והתמירה למרות שקומתה לא הייתה גבוהה בלטו מתוך התמונות ונתנו לי תמיד סיבה לשמחה וגאווה במיוחד כאשר הראתי את התמונות לאלמה.

אמא מונה בצעירותה. תמיד מטופחת, יפה ואלגנטית, בשיא האופנה.

התמונות הצהיבו ודהו במהלך השנים אבל נשארו חרוטות בלב ובתודעה. לעיתים שאני עובר באותם המקומות הללו ואני מצליב בדמיוני את העבר עם ההווה, המציאות עם הדמיון ומונה כמאחדת בין התקופות ובין עשרות השנים, והיא עולה בעיני רוחני בשכבה נפרדת כאילו הייתה חיה ונושמת אמיתית וקרובה מתמיד.
מכל האפשרויות הרבות שהצעתי לאלמה לעשות ביום הראשון לביקורה האחרון בישראל, היא בחרה לנסוע ביחד איתי לבאר שבע ולפקוד את קברה של מונה. היא רצתה למשש את המילים החרוטות על המצבה, מילים מתוך שירתה של המשוררת רחל שמונה אהבה, מילים שאמרו רבות עבורנו לאחר לכתה. בנוסף הביאה אלמה במיוחד לאירוע קופסת עץ קטנה אותה רכשה בבורמה. קופסה שבתוכה קלף עם ברכה ואהבה אותם הטמינה אלמה בזהירות באדמה שליד קברה של מונה. היא נשאה תפילה ארוכה בעת שחיבקה את המצבה... עמוק מתוך ליבה ואני ניגבתי דמעה קטנה. כך עמדו מספר דקות, איש איש עם מחשבותיו כשאני מנסה לתפוס, לחוש ולהבין את ההרגשה והמשמעות שלהיות כל כך צמוד וקרוב לשתי אמהות, כל כך קרובות וכל כך שונות.


Without a map by Meredith Hall
לפני טיסתה לישראל רכשה אלמה ספר חדש שהומלץ עבורה על ידי אחד מידידה הרבים שגרו לידה במיין. שם הספר   "Without a map" מאת הסופרת Meredith Hall המתגוררת באורח פלא בסמוך למקום מגוריה האחרונים של אלמה בארה"ב. הספר מתאר סיפור אימוץ וגילו מחדש של אם את בנה, סיפור הדומה להפליא לסיפור שלי ושל אלמה.
במהלך אותו היום ובמיוחד בנסיעה דרומה לבאר שבע שמעה אותי אלמה מספר לאנשים רבים איתם דיברתי שאני 'לוקח את אמא שלי לפגוש את אמא שלי...'. זה עשה עליה רושם עז והיא כנראה חשבה על כך רבות. לכן מה הייתה הפתעתה שבאותו הערב כאשר המשיכה לקרוא בספר החדש, היא נתקלה בפסקה שכאילו נלקחה מהחוויה הפרטית שלה מהביקור באותו היום בבאר שבע.

Alma wrote:
" A day before the fight to Israel friends tell me about the book "Without a Map" by Meredith Hall (a memoir)---- the loss of her son to adoption, their reunion 21 years later.  When the biological mother and the adoption mothers meet for the first tine, the son Paul says "Hello, I'd like you to meet my mother Ruth. I'd like you to meet my mother Meredith. Jesus, whoever says that in their lives?"… With joy and astonishment.
Today Rony and I drive to Be'er Sheva to the grave of Mona, his adopted mother.  She collected little boxes.  I bought one for her in Burma.  We've never met.  Today on the phone and to people we meet, Rony sings "I am going to meet my mother with my mother."  He asks me "Who else can say that?"
Tonight he works on the lap top, I read the book—and there is Paul's same experience.  Rony is astonished, joyed—and wants me to tell him about Paul's same experience.  Paul and Meredith Coincidently live near me in Main.  Guess what…"