עד גיל מאוחר לא קנו לי בגדים, לא קנו לי נעלים, לא סנדלים, לא מעילים ואפילו לא תחתונים. זה לא שהיינו נודיסטים או עניים, פשוט לא היה צורך בכך. בכל פעם שבאנו לבקר את סבתה היא הוציאה עבורי מהארון חבילת בגדים גדולה עטופה בנייר חום ומסרה אותה לאמא שמייד העבירה אותה לאבא שאמר לסבתה תודה. את החבילה אבא הניח באוטו ואני ניסיתי לדמיין כל הדרך חזרה מה יש בתוכה. לעיתים הנחתי את הראש על החבילה ונרדמתי ולעיתים עשיתי חור קטן בעטיפה ומיששתי עם האצבע את הבגדים החדשים שבתוכה.
 |
| פעם בשנה אמא הוציאה את כל חבילות הבגדים מהארון והניחה אותם על הרצפה |