אני אוסף, עורך ומוסיף בשקידה לבלוג שלי: www.igooglemymother.co.il , כל מידע מעניין שמתפרסם באתר ויקיפדיה תחת הערך יוסף כהן-צדק וכן באתרים אחרים ברשת אודות סבי היקר והנערץ. במקביל אני מעדכן מעת לעת את הפוסט שאני כתבתי לזכרו ואודותיו שקראתי לו "מכתבים שכתבתי לנכדיי".
דניאל בלוך: המורה יוסף כהן-צדק
לאהוד שלום,
קראתי בעניין כתמיד את דבריו של אליהו הכהן על השיר "קפיטן, קפיטן" בנוסח העברי המעובד של יוסף כהן-צדק. יוסף כהן-צדק היה מורה בבית הספר היסודי של הגימנסיה העברית ברחביה, ירושלים, והיה גם מורה לזמרה בכיתות הנמוכות. הוא גם חיבר את המילים לשיר "לרותי יום הולדת" ללחן של יצחק לוי. הוא היה משוחרי שפת האספרנטו ותירגם לשפה זו את "התקווה" ושירים נוספים. זכורני מאותם ימים חגיגת יום הולדתו של ביאליק, שאותה אירגן באולם בית הספר בהשתפות הזמרת נעמי צורי ששרה משירי ביאליק. אשמח לשמוע עוד פרטים עליו ועל משפחתו, אם ידועים למי מן הקוראים.
דניאל בלוך
כפר סבא
אליהו הכהן: על יוסף כהן-צדק
תשובה לדניאל בלוך
יוסף כהן-צדק היה שילוב נדיר של מתמטיקאי, מוסיקאי ומחנך.
יליד וילנה היה (1904). עם עלייתו ארצה בימי העלייה הרביעית (1925), לימד בכפר ילדים שליד עפולה, ואחר כך שימש כמורה למתמטיקה בבית הספר הטכני "מונטפיורי" בתל אביב. לימים עבר לירושלים ואכן, כפי שהזכרת, לימד בבית הספר "רחביה" בירושלים, ויתרה מכך – הוא שהקים את המוסד החינוכי הזה.
יוסף כהן-צדק כתב ותירגם עשרות שירים, בעיקר מרוסית (כגון "קפיטן,קפיטן") ומיידיש, ואף הלחין מנגינות. מבין שירי הילדים מוכר שירו "לרותי יום הולדת", וקצת פחות מוכר השיר "לדודי יש קרחת". לשני השירים הלחין יצחק לוי את המנגינות.
הוא התמסר לחקר הפולקלור המוסיקלי היהודי, ליקט מאות שירים וניגונים של בני עדות שונות ותיעד אותם בתווים. כך גם רשם ניגוני זמירות ופרקי תפילה ששמע מפי חזנים בבית הכנסת בווילנה בימי ילדותו.
כמו כן כתב מאמרים על נושאים שונים בזמר העממי היהודי, ("אליהו הנביא בזמר העממי"; "השלום בזמר עם"; "האבות והאימהות בזמר", ועוד). בתוּרוֹ אחר שירים המשקפים מציאות והווי, הגיע עד לשירי רחוב ובתי מרזח. כך, למשל, פירסם לראשונה את המילים והתווים של "אין יאטקעווער געסל" ("בסמטת האטליזים"), שיר של אנשי העולם התחתון בווילנה.
יוסף כהן-צדק היה מפעילי בית"ר והתנועה הרביזיוניסטית וערך את שירון בית"ר שהתפרסם בשנת 1938.
לאורך השנים הקדיש חלק נכבד מזמנו לטיפוח ולהפצה של שפת האספרנטו ואף חיבר ספר לימוד לשפה זו. כמו כן תירגם לאספרנטו יצירות מן השירה העברית והארצישראלית, ביניהן את ההמנון הלאומי "התקווה", שקרא לו: LA ESPERO"". את "בארץ אהבתי" של לאה גולדברג, את "עוד לא אהבתי די" של נעמי שמר, ועוד.
יקיר העיר ירושלים היה יוסף כהן-צדק, ונפטר בשיבה טובה בגיל 92. כחובב ציון מנעוריו, כמדריך בתנועות נוער ציוניות בווילנה וכמורה אהוב ומוערך בארץ, היה מן המורים שעליהם כתב אלתרמן ב"הטור השביעי":
צִיוֹנוּת מִשְׂרָדִים לָךְ, מִשְׂרָד עַל מִשְׂרָד,
מַזְכִּירוֹת וּשְׁלִיחִים וּקְרָנוֹת נוֹשְׂאוֹת פְּרִי, –
הַזוֹכֶרֶת אַתְּ אֵיךְ לְבָדָד לְבָדָד
נְשָׂאֵךְ בְּחֵיקוֹ הַמוֹרֶה הַעִבְרִי?
אליהו הכהן
https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/hbe/hbe00299.php
אסי דגני: עוד על המורה יוסף כהן-צדק בירושלים
לאהוד שלום רב,
כעת ראיתי שבגיליון "חדשות בן עזר" 299 כתבו על יוסף כהן-צדק, שהיה המחנך שלי מכיתה ב' עד כנראה כיתה ד' – משום מה אינני זוכר אותו עד סוף "המכינות" כפי שכונו 4 שנים הראשונות ב"גמנסיה העברית בירושלים". מאידך אינני זוכר מחנך אחר שמילא את מקומו. בין שאר המורים לכיתות הראשונות היו דוד שטראי שייסד גם את שבט "מצדה" של הצופים ביגמנסיה (ובתו רעיה למדה אתנו בכיתה), וגם אחד בשם גולדשטיין. המורה "אדון יונה" שהטיל מורא ופחד ושלט היטב, היה מחליף לנו ספרים פעם בשבוע בספרייה שהחזיק בארון סגור באחת הכיתות, ואותה ניהל.
יוסף כהן צדק לימד גם זימרה, וסיפר לנו פעם על פגניני ועל כינורו סיפור מבעית, כיצד מכר זה את נפשו לשטן תמורת הווירטואוזיות שבה שלט בכינור. כביכול מיתרי הכינור נעשו מגידים שנמשכו מן הזרוע של הכנר.
כל עוד היה מחנך הכיתה, היה אבי דואג שאביא לבית המחנך שלי לוח שנה של "קרן היסוד" חדש בהתחדש עלינו השנים.
יוסף כהן צדק גרם לי עוול קשה בכנותו אותי בשם שהפך אותי לנרדף בכיתה. היתה זו טראומה מכוננת של חיי.
יוסף כהן צדק היה מתפלל בקהילת הרפורמים, בית הכנסת שייסד בן חורין, ואשר טוביה בנו ניהל אותו שנים לפני שירד לשוויצריה. במלאת לי 49 שנים טרח טוביה ולימד אותי את טעמי המקרא, כדי שאחגוג שוב עלייה לתורה עם קריאת המפטיר במלאת לי מ"ט. את ההפטרה שלי לבר-מצווה לימד אותי הרב רקובסקי בעל פה, מבלי תורת הטעמים. שאיפתי מאז הייתה לקרוא על פי הטעמים, כדי שאוכל לקרוא לא רק את ההפטרה שלי. בחגיגה ההיא נכח מחנכי לשעבר, יוסף כהן צדק, שהיה כאמור בין מתפללי בית הכנסת הרפורמי ששכן ברחוב שמואל הנגיד בירושלים, בבניין שגר ופעל בו קודם המוסיקאי שחיבר את האופרה דן השומר.
בתודה,
אסי דגני
https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/hbe/hbe00328.php
-------------------------------------------------------------------------------
אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו
מאת דוד תדהר
יוסף כהן-צדק (כ"ץ)
נולד בוילנה, ליטא, כ"ג חשון תרס"ה (19.10.1904), לאביו שמעון (מנכבדי הסוחרים בעיר, מראשוני חובבי ציון, שביתו שימש בית ועד לעסקנות ציונית ועברית) ולאמו שושנה בת אליהו מינדס . קיבל חינוך עברי מסורתי בבית הוריו, התחיל ללמוד בגימנסיה העברית של ד"ר י. אפשטיין וגמר גימנסיה רוסית. גמר קורסים פדגוגיים של חברת "תרבות", השתלם במוסיקה והתחיל ללמוד מתימטיקה בפוליטכניון.
בעודנו נער התחיל בפעילות ציונית. השתתף ביסוד אגודת הנוער "חרות ותחיה", שנספחה אח"כ לתנועה האקדמאית "החבר", וכתב בעתוניה. ניהל בתי-ספר עבריים מטעם "תרבות" בערי המחוז ובו בזמן ניהל בהן תעמולה ציונית ועברית ויסד בהן סניפים ל"צעירי ציון" ול"החלוץ".
בסוף קיץ תרפ''ה נשא לאשה את מרים בת משה שניי דר.
בו בזמן הפסיק את לימודיו בפוליטכניון ובראשית תרפ"ו (ט חשון - 27.10.1925) עלה ארצה עם אשתו כחבר "החלוץ". היה מורה לעברית מטעם ועדת התרבות של ההסתדרות לחברי פלוגת "עין חרוד" שבגבעת-השלשה, אח"כ מורה כללי בכפר-ילדים שבגבעת-המורה ליד עפולה, מורה למתימטיקה בביה"ס הטכני הגבוה "מונטיפיורי" בתל-אביב, יסד את ביה"ס "רחביה" בירושלים, וכיום הנו מורה בביה"ס היסודי שליד הגימנסיה העברית ברחביה.
השתתף בכתבי-עת עבריים ולועזיים לחינוך ולתרבות בארץ ובחו"ל. תרגם מרוסית לעברית קובץ מסיפורי המשורר א.ס.פושקין (בהוצאת "ספרית הגבורה". ת"א, 1949). עשה לפיתוח המוסיקה העברית העממית ופעל לקידומה.
http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2124
-------------------------------------------------------------------------------
מאוצר הפולקלור היהודי אברהם כ"ץ, יוסף כהן צדק
מחבר: אברהם כ"ץ, יוסף כהן צדק
הוצאה: אל"ף
שנה: 1980
מצב: טוב
כריכה: קשה
-------------------------------------------------------------------------------
גלגולו של ניגון / שיר הקפיטן
הקפיטן העליז של 'ילדי רב החובל גראנט', הבית"רי שכתב שיר לפלי"ם והדָגיגון מקיבוץ מעוז חיים.
השיר על הקפיטן שהתמודד עם כל הסכנות באמצעות חיוך, עד שהתאהב, 'ועוד איך' – היה פופולרי בשנות הארבעים, במיוחד בקרב לוחמי הפלמ"ח והפלי"ם. השיר התפרסם באמצע שנות השישים, בביצועו של אורי זוהר, בימים שבהם חלם להיות קפיטן ולא העלה על דעתו לחזור בתשובה.
מי תרגם את 'שיר הקפיטן' לעברית? ובכן, היה זה עמנואל כ"ץ (1978-1915) – יליד וילנה, שבכלל היה בית"רי ואיש לח"י! הוא תרגם את השיר בסיוע דודו, יוסף כהן-צדק (1991-1904) [גם כ"ץ זה כהן צדק], שעליו לא ידוע לי מאומה <אך ראו למטה, ב'בעלי התוספות', שם מובא מכתבו של כהן-צדק, המתאר את השתלשלות תרגום השיר>.
אורי יעקובוביץ' שלח לי מסמך מעניין הקובע סופית מי אחראי לתרגום העברי של שיר הקפיטן. זהו מכתב שנשלח אליו ב-3 בינואר 1986 על ידי יוסף כהן-צדק, דודו של עמנואל כ"ץ, ובו הוא מספר על הרקע לכתיבת השיר.
לדבריו, בראשית מלחמת העולם השנייה (1939) הוא תרגם את השיר בעצמו, ואז הראה אותו לאחיינו עמנואל כ"ץ. כ"ץ חשב שהתרגום של דודו מליצי מדי, ותרגם מחדש את השיר, תוך ששימר בתוכן שתי שורות מהתרגום המקורי של דודו:
את 'כִּי הַצְּחוֹק הוּא נֵס מוּרָם לַסְּפִינָה' ואת 'סַעַר יָם לְסַעַר לֵב-עז יִכָּנַע' (בנוסח המקובל היום השורה השנייה שונה). התרגום המתוקן נמסר לשולמית לְבָני, שהייתה אז זמרת פופולרית ומסתבר שהיא זו שהזמינה את התרגום מכהן-צדק.
http://onegshabbat.blogspot.co.il/2011/04/blog-post_12.html
-------------------------------------------------------------------------------
תגיד לפולה שתחליף שמה ל"פֹּעַל-יָה"
אזרח בתגובה לדרישת בן גוריון להחליף לשמות עבריים: תגיד לפולה שתחליף שמה ל"פֹּעַל-יָה"
ראש הממשלה ושר הבטחון לשעבר דוד בן גוריון נודע בעיסוקו הכפייתי בעידוד אזרחים יהודים להחליף את שמם משמות לועזיים לשמות עבריים, לפני קום המדינה וגם שנים ארוכות אחרי הקמתה. מלבד אין ספור איגרות ששלח לחיילי צה"ל בהן הפציר בחיילים להחליף את שמותיהם הלועזיים לשמות בעלי צליל עברי, אף אסר בן גוריון לשלוח קצינים לחו"ל בתפקידים ייצוגיים אם אין להם שם עברי. עבור המתלבטים, הוא ערך רשימת שמות עבריים ארוכה ממנה יוכלו לבחור שם חדש.
בתגובה לניסיונותיו של ראש הממשלה הראשון של ישראל למגר את השמות הלועזיים, כתב לו אזרח בשם יוסף כהן צדק והציע לו להחליף את שמה של רעייתו מפולה ל"פֹּעַל-יָה".
-------------------------------------------------------------------------------
כהן-צדק, יוסף
זמרשת - פרויקט חירום להצלת הזמר העברי המוקדם.
מחבר, מלחין, מתרגם / נוסח עברי
לידה: 1904
פטירה: 1991
האזינו לשירי* יוסף כהן-צדק ברדיו זמרשת
*מילים/לחנים/עיבודים/ביצועים:
1. ארור האומר פה גזורו קובץ להאזנה - בדף השיר
2. בולגריה קובץ להאזנה - בדף השיר תווים בדף השיר
3. לדודי ישנה קרחת קובץ להאזנה - בדף השיר
4. קפיטן, קפיטן קובץ להאזנה - בדף השיר
5. שיר עצמאות קובץ להאזנה - בדף השיר
http://www.zemereshet.co.il/artist.asp?id=1084
-------------------------------------------------------------------------------
.jpg)
דוברובסקי - מלכת-פיק
דוברובסקי - מלכת-פיק / א. ס. פושקין ; תרגמו את הסיפורים: יוסף כהן-צדק, ל. אהרוני .
שם ההוצאה: אופיר
שם המחבר: פושקין, אלכסנדר סרגיביץ', 1799-1837
מחיר:45 ₪
כתוב בשפה:עברית
קטגוריה ראשית:ספרות תרגום
קטגוריה משנית:שירה
שם ההוצאה:אופיר
שנת ההוצאה:1949
סדרה:מלכת-פיק
מהדורה:ראשונה
מצב הספר:בינוני
כריכה:רכה
שם הסוחר: זאב
הערות:12845557
מעוניין לרכוש הספר? לחץ כאן!
http://www.findabook.co.il/bookDetail.aspx?title=%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99+-+%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%AA-%D7%A4%D7%99%D7%A7+%2F+%D7%90.+%D7%A1.+%D7%A4%D7%95%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%9F+%3B+%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%9D%3A+%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3+%D7%9B%D7%94%D7%9F-%D7%A6%D7%93%D7%A7+%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%94+-+%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%9D%3A+%D7%9C.+%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99&book_id=176945
דוברובסקי מלכת פיק היריה פושקין הוצאת ספרים אופיר 1949 את הסיפורים תרגמו:יוסף כהן צדק ול.אהרוני. 128 עמודים אלכסנדר פושקין:1799-1837/משורר, סופר ומחזאי רוסי. ב-1820 הוגלה לדרום המדינה בשל שיריו הפוליטיים, אשר נחשבו כמהפכניים בעיני השלטונות. בגלות כתב שתי פואימות רומנטיות ארוכות שסגנונן הופשע מאוד מביירון, והחל בכתיבת הרומן האפי בחרוזים 'ייבגני אונייגין'*1833- שעליו ביסס את האופרה שלו בשם זה--1877-1878. ב-1824 הועבר לצפון- מערב רוסיה שם כתב את הדרמה ההיסטורית ששימשה מקור לאופרה של מוסורגסקי. גם לאחר שובו למוסקבה ב-1826 ארבה לו הצנזורה. בשנותיו האחרונות כתב את הפואימה האפית 'פרש הארד', שירים ליריים וכן פרוזה. נהרג בדו-קרב. נחשב למגוון שבסופרי רוסיה ולרב השפעה שבהם: התנער מכמה מוסכמות מלאכותיות שרווחו בשנות בשירת המאות ה-18 וה-19, יצר ז'אנרים ספרותיים חדשים, העלה נושאים ספרותיים חדשים ועשה את הלשון הרוסית למדיום ספרותי גמיש הרבה יותר.
http://www.booksefer.co.il/index.php?dir=site&page=catalog&op=item&cs=24694&langpage=heb&category=17242
-------------------------------------------------------------------------------
לרותי יום הולדת
אריק איינשטיין, שם טוב לוי לרותי יום הולדת
https://www.youtube.com/watch?v=EHUV1ynhp14
http://stereo-ve-mono.com/2080
אריק איינשטיין, שם טוב לוי
קיימים 6 ביצועים נוספים לשיר ע"י יפה ירקוני, עוזי חיטמן, אוסנת פז, אפי בן ישראל, עמוס ברזל, עממי.
http://www.zemereshet.co.il/artist.asp?id=1084
 |
| נשיא המדינה אפרים קציר מעניק ליוסף כהן-צדק את תואר יקיר ירושלים בטקס בבניני האומה, ירושלים 1977 |
דניאל בלוך: המורה יוסף כהן-צדק
לאהוד שלום,
קראתי בעניין כתמיד את דבריו של אליהו הכהן על השיר "קפיטן, קפיטן" בנוסח העברי המעובד של יוסף כהן-צדק. יוסף כהן-צדק היה מורה בבית הספר היסודי של הגימנסיה העברית ברחביה, ירושלים, והיה גם מורה לזמרה בכיתות הנמוכות. הוא גם חיבר את המילים לשיר "לרותי יום הולדת" ללחן של יצחק לוי. הוא היה משוחרי שפת האספרנטו ותירגם לשפה זו את "התקווה" ושירים נוספים. זכורני מאותם ימים חגיגת יום הולדתו של ביאליק, שאותה אירגן באולם בית הספר בהשתפות הזמרת נעמי צורי ששרה משירי ביאליק. אשמח לשמוע עוד פרטים עליו ועל משפחתו, אם ידועים למי מן הקוראים.
דניאל בלוך
כפר סבא
אליהו הכהן: על יוסף כהן-צדק
תשובה לדניאל בלוך
יוסף כהן-צדק היה שילוב נדיר של מתמטיקאי, מוסיקאי ומחנך.
יליד וילנה היה (1904). עם עלייתו ארצה בימי העלייה הרביעית (1925), לימד בכפר ילדים שליד עפולה, ואחר כך שימש כמורה למתמטיקה בבית הספר הטכני "מונטפיורי" בתל אביב. לימים עבר לירושלים ואכן, כפי שהזכרת, לימד בבית הספר "רחביה" בירושלים, ויתרה מכך – הוא שהקים את המוסד החינוכי הזה.
יוסף כהן-צדק כתב ותירגם עשרות שירים, בעיקר מרוסית (כגון "קפיטן,קפיטן") ומיידיש, ואף הלחין מנגינות. מבין שירי הילדים מוכר שירו "לרותי יום הולדת", וקצת פחות מוכר השיר "לדודי יש קרחת". לשני השירים הלחין יצחק לוי את המנגינות.
הוא התמסר לחקר הפולקלור המוסיקלי היהודי, ליקט מאות שירים וניגונים של בני עדות שונות ותיעד אותם בתווים. כך גם רשם ניגוני זמירות ופרקי תפילה ששמע מפי חזנים בבית הכנסת בווילנה בימי ילדותו.
כמו כן כתב מאמרים על נושאים שונים בזמר העממי היהודי, ("אליהו הנביא בזמר העממי"; "השלום בזמר עם"; "האבות והאימהות בזמר", ועוד). בתוּרוֹ אחר שירים המשקפים מציאות והווי, הגיע עד לשירי רחוב ובתי מרזח. כך, למשל, פירסם לראשונה את המילים והתווים של "אין יאטקעווער געסל" ("בסמטת האטליזים"), שיר של אנשי העולם התחתון בווילנה.
יוסף כהן-צדק היה מפעילי בית"ר והתנועה הרביזיוניסטית וערך את שירון בית"ר שהתפרסם בשנת 1938.
לאורך השנים הקדיש חלק נכבד מזמנו לטיפוח ולהפצה של שפת האספרנטו ואף חיבר ספר לימוד לשפה זו. כמו כן תירגם לאספרנטו יצירות מן השירה העברית והארצישראלית, ביניהן את ההמנון הלאומי "התקווה", שקרא לו: LA ESPERO"". את "בארץ אהבתי" של לאה גולדברג, את "עוד לא אהבתי די" של נעמי שמר, ועוד.
יקיר העיר ירושלים היה יוסף כהן-צדק, ונפטר בשיבה טובה בגיל 92. כחובב ציון מנעוריו, כמדריך בתנועות נוער ציוניות בווילנה וכמורה אהוב ומוערך בארץ, היה מן המורים שעליהם כתב אלתרמן ב"הטור השביעי":
צִיוֹנוּת מִשְׂרָדִים לָךְ, מִשְׂרָד עַל מִשְׂרָד,
מַזְכִּירוֹת וּשְׁלִיחִים וּקְרָנוֹת נוֹשְׂאוֹת פְּרִי, –
הַזוֹכֶרֶת אַתְּ אֵיךְ לְבָדָד לְבָדָד
נְשָׂאֵךְ בְּחֵיקוֹ הַמוֹרֶה הַעִבְרִי?
אליהו הכהן
https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/hbe/hbe00299.php
אסי דגני: עוד על המורה יוסף כהן-צדק בירושלים
לאהוד שלום רב,
כעת ראיתי שבגיליון "חדשות בן עזר" 299 כתבו על יוסף כהן-צדק, שהיה המחנך שלי מכיתה ב' עד כנראה כיתה ד' – משום מה אינני זוכר אותו עד סוף "המכינות" כפי שכונו 4 שנים הראשונות ב"גמנסיה העברית בירושלים". מאידך אינני זוכר מחנך אחר שמילא את מקומו. בין שאר המורים לכיתות הראשונות היו דוד שטראי שייסד גם את שבט "מצדה" של הצופים ביגמנסיה (ובתו רעיה למדה אתנו בכיתה), וגם אחד בשם גולדשטיין. המורה "אדון יונה" שהטיל מורא ופחד ושלט היטב, היה מחליף לנו ספרים פעם בשבוע בספרייה שהחזיק בארון סגור באחת הכיתות, ואותה ניהל.
יוסף כהן צדק לימד גם זימרה, וסיפר לנו פעם על פגניני ועל כינורו סיפור מבעית, כיצד מכר זה את נפשו לשטן תמורת הווירטואוזיות שבה שלט בכינור. כביכול מיתרי הכינור נעשו מגידים שנמשכו מן הזרוע של הכנר.
כל עוד היה מחנך הכיתה, היה אבי דואג שאביא לבית המחנך שלי לוח שנה של "קרן היסוד" חדש בהתחדש עלינו השנים.
יוסף כהן צדק גרם לי עוול קשה בכנותו אותי בשם שהפך אותי לנרדף בכיתה. היתה זו טראומה מכוננת של חיי.
יוסף כהן צדק היה מתפלל בקהילת הרפורמים, בית הכנסת שייסד בן חורין, ואשר טוביה בנו ניהל אותו שנים לפני שירד לשוויצריה. במלאת לי 49 שנים טרח טוביה ולימד אותי את טעמי המקרא, כדי שאחגוג שוב עלייה לתורה עם קריאת המפטיר במלאת לי מ"ט. את ההפטרה שלי לבר-מצווה לימד אותי הרב רקובסקי בעל פה, מבלי תורת הטעמים. שאיפתי מאז הייתה לקרוא על פי הטעמים, כדי שאוכל לקרוא לא רק את ההפטרה שלי. בחגיגה ההיא נכח מחנכי לשעבר, יוסף כהן צדק, שהיה כאמור בין מתפללי בית הכנסת הרפורמי ששכן ברחוב שמואל הנגיד בירושלים, בבניין שגר ופעל בו קודם המוסיקאי שחיבר את האופרה דן השומר.
בתודה,
אסי דגני
https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/hbe/hbe00328.php
-------------------------------------------------------------------------------
אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו
מאת דוד תדהר
יוסף כהן-צדק (כ"ץ)
נולד בוילנה, ליטא, כ"ג חשון תרס"ה (19.10.1904), לאביו שמעון (מנכבדי הסוחרים בעיר, מראשוני חובבי ציון, שביתו שימש בית ועד לעסקנות ציונית ועברית) ולאמו שושנה בת אליהו מינדס . קיבל חינוך עברי מסורתי בבית הוריו, התחיל ללמוד בגימנסיה העברית של ד"ר י. אפשטיין וגמר גימנסיה רוסית. גמר קורסים פדגוגיים של חברת "תרבות", השתלם במוסיקה והתחיל ללמוד מתימטיקה בפוליטכניון.
בעודנו נער התחיל בפעילות ציונית. השתתף ביסוד אגודת הנוער "חרות ותחיה", שנספחה אח"כ לתנועה האקדמאית "החבר", וכתב בעתוניה. ניהל בתי-ספר עבריים מטעם "תרבות" בערי המחוז ובו בזמן ניהל בהן תעמולה ציונית ועברית ויסד בהן סניפים ל"צעירי ציון" ול"החלוץ".
בסוף קיץ תרפ''ה נשא לאשה את מרים בת משה שניי דר.
בו בזמן הפסיק את לימודיו בפוליטכניון ובראשית תרפ"ו (ט חשון - 27.10.1925) עלה ארצה עם אשתו כחבר "החלוץ". היה מורה לעברית מטעם ועדת התרבות של ההסתדרות לחברי פלוגת "עין חרוד" שבגבעת-השלשה, אח"כ מורה כללי בכפר-ילדים שבגבעת-המורה ליד עפולה, מורה למתימטיקה בביה"ס הטכני הגבוה "מונטיפיורי" בתל-אביב, יסד את ביה"ס "רחביה" בירושלים, וכיום הנו מורה בביה"ס היסודי שליד הגימנסיה העברית ברחביה.
השתתף בכתבי-עת עבריים ולועזיים לחינוך ולתרבות בארץ ובחו"ל. תרגם מרוסית לעברית קובץ מסיפורי המשורר א.ס.פושקין (בהוצאת "ספרית הגבורה". ת"א, 1949). עשה לפיתוח המוסיקה העברית העממית ופעל לקידומה.
http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2124
-------------------------------------------------------------------------------
מאוצר הפולקלור היהודי אברהם כ"ץ, יוסף כהן צדק
מחבר: אברהם כ"ץ, יוסף כהן צדק
הוצאה: אל"ף
שנה: 1980
מצב: טוב
כריכה: קשה
-------------------------------------------------------------------------------
גלגולו של ניגון / שיר הקפיטן
הקפיטן העליז של 'ילדי רב החובל גראנט', הבית"רי שכתב שיר לפלי"ם והדָגיגון מקיבוץ מעוז חיים.
השיר על הקפיטן שהתמודד עם כל הסכנות באמצעות חיוך, עד שהתאהב, 'ועוד איך' – היה פופולרי בשנות הארבעים, במיוחד בקרב לוחמי הפלמ"ח והפלי"ם. השיר התפרסם באמצע שנות השישים, בביצועו של אורי זוהר, בימים שבהם חלם להיות קפיטן ולא העלה על דעתו לחזור בתשובה.
מי תרגם את 'שיר הקפיטן' לעברית? ובכן, היה זה עמנואל כ"ץ (1978-1915) – יליד וילנה, שבכלל היה בית"רי ואיש לח"י! הוא תרגם את השיר בסיוע דודו, יוסף כהן-צדק (1991-1904) [גם כ"ץ זה כהן צדק], שעליו לא ידוע לי מאומה <אך ראו למטה, ב'בעלי התוספות', שם מובא מכתבו של כהן-צדק, המתאר את השתלשלות תרגום השיר>.
אורי יעקובוביץ' שלח לי מסמך מעניין הקובע סופית מי אחראי לתרגום העברי של שיר הקפיטן. זהו מכתב שנשלח אליו ב-3 בינואר 1986 על ידי יוסף כהן-צדק, דודו של עמנואל כ"ץ, ובו הוא מספר על הרקע לכתיבת השיר.
לדבריו, בראשית מלחמת העולם השנייה (1939) הוא תרגם את השיר בעצמו, ואז הראה אותו לאחיינו עמנואל כ"ץ. כ"ץ חשב שהתרגום של דודו מליצי מדי, ותרגם מחדש את השיר, תוך ששימר בתוכן שתי שורות מהתרגום המקורי של דודו:
את 'כִּי הַצְּחוֹק הוּא נֵס מוּרָם לַסְּפִינָה' ואת 'סַעַר יָם לְסַעַר לֵב-עז יִכָּנַע' (בנוסח המקובל היום השורה השנייה שונה). התרגום המתוקן נמסר לשולמית לְבָני, שהייתה אז זמרת פופולרית ומסתבר שהיא זו שהזמינה את התרגום מכהן-צדק.
http://onegshabbat.blogspot.co.il/2011/04/blog-post_12.html
 |
| מכתבו של יוסף כהן-צדק, המתאר את השתלשלות תרגום השיר (1) |
 | |
|
תגיד לפולה שתחליף שמה ל"פֹּעַל-יָה"
אזרח בתגובה לדרישת בן גוריון להחליף לשמות עבריים: תגיד לפולה שתחליף שמה ל"פֹּעַל-יָה"
ראש הממשלה ושר הבטחון לשעבר דוד בן גוריון נודע בעיסוקו הכפייתי בעידוד אזרחים יהודים להחליף את שמם משמות לועזיים לשמות עבריים, לפני קום המדינה וגם שנים ארוכות אחרי הקמתה. מלבד אין ספור איגרות ששלח לחיילי צה"ל בהן הפציר בחיילים להחליף את שמותיהם הלועזיים לשמות בעלי צליל עברי, אף אסר בן גוריון לשלוח קצינים לחו"ל בתפקידים ייצוגיים אם אין להם שם עברי. עבור המתלבטים, הוא ערך רשימת שמות עבריים ארוכה ממנה יוכלו לבחור שם חדש.
 |
| אזרח (יוסף כהן-צדק) בתגובה לדרישת בן גוריון להחליף לשמות עבריים: תגיד לפולה שתחליף שמה ל"פֹּעַל-יָה" |
בתגובה לניסיונותיו של ראש הממשלה הראשון של ישראל למגר את השמות הלועזיים, כתב לו אזרח בשם יוסף כהן צדק והציע לו להחליף את שמה של רעייתו מפולה ל"פֹּעַל-יָה".
-------------------------------------------------------------------------------
כהן-צדק, יוסף
זמרשת - פרויקט חירום להצלת הזמר העברי המוקדם.
מחבר, מלחין, מתרגם / נוסח עברי
לידה: 1904
פטירה: 1991
האזינו לשירי* יוסף כהן-צדק ברדיו זמרשת
*מילים/לחנים/עיבודים/ביצועים:
1. ארור האומר פה גזורו קובץ להאזנה - בדף השיר
2. בולגריה קובץ להאזנה - בדף השיר תווים בדף השיר
3. לדודי ישנה קרחת קובץ להאזנה - בדף השיר
4. קפיטן, קפיטן קובץ להאזנה - בדף השיר
5. שיר עצמאות קובץ להאזנה - בדף השיר
http://www.zemereshet.co.il/artist.asp?id=1084
-------------------------------------------------------------------------------
דוברובסקי - מלכת-פיק
דוברובסקי - מלכת-פיק / א. ס. פושקין ; תרגמו את הסיפורים: יוסף כהן-צדק, ל. אהרוני .
שם ההוצאה: אופיר
שם המחבר: פושקין, אלכסנדר סרגיביץ', 1799-1837
מחיר:45 ₪
כתוב בשפה:עברית
קטגוריה ראשית:ספרות תרגום
קטגוריה משנית:שירה
שם ההוצאה:אופיר
שנת ההוצאה:1949
סדרה:מלכת-פיק
מהדורה:ראשונה
מצב הספר:בינוני
כריכה:רכה
שם הסוחר: זאב
הערות:12845557
מעוניין לרכוש הספר? לחץ כאן!
http://www.findabook.co.il/bookDetail.aspx?title=%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99+-+%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%AA-%D7%A4%D7%99%D7%A7+%2F+%D7%90.+%D7%A1.+%D7%A4%D7%95%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%9F+%3B+%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%9D%3A+%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3+%D7%9B%D7%94%D7%9F-%D7%A6%D7%93%D7%A7+%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%94+-+%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%9D%3A+%D7%9C.+%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99&book_id=176945
דוברובסקי מלכת פיק היריה פושקין הוצאת ספרים אופיר 1949 את הסיפורים תרגמו:יוסף כהן צדק ול.אהרוני. 128 עמודים אלכסנדר פושקין:1799-1837/משורר, סופר ומחזאי רוסי. ב-1820 הוגלה לדרום המדינה בשל שיריו הפוליטיים, אשר נחשבו כמהפכניים בעיני השלטונות. בגלות כתב שתי פואימות רומנטיות ארוכות שסגנונן הופשע מאוד מביירון, והחל בכתיבת הרומן האפי בחרוזים 'ייבגני אונייגין'*1833- שעליו ביסס את האופרה שלו בשם זה--1877-1878. ב-1824 הועבר לצפון- מערב רוסיה שם כתב את הדרמה ההיסטורית ששימשה מקור לאופרה של מוסורגסקי. גם לאחר שובו למוסקבה ב-1826 ארבה לו הצנזורה. בשנותיו האחרונות כתב את הפואימה האפית 'פרש הארד', שירים ליריים וכן פרוזה. נהרג בדו-קרב. נחשב למגוון שבסופרי רוסיה ולרב השפעה שבהם: התנער מכמה מוסכמות מלאכותיות שרווחו בשנות בשירת המאות ה-18 וה-19, יצר ז'אנרים ספרותיים חדשים, העלה נושאים ספרותיים חדשים ועשה את הלשון הרוסית למדיום ספרותי גמיש הרבה יותר.
http://www.booksefer.co.il/index.php?dir=site&page=catalog&op=item&cs=24694&langpage=heb&category=17242
-------------------------------------------------------------------------------
לרותי יום הולדת
אריק איינשטיין, שם טוב לוי לרותי יום הולדת
https://www.youtube.com/watch?v=EHUV1ynhp14
http://stereo-ve-mono.com/2080
אריק איינשטיין, שם טוב לוי
קיימים 6 ביצועים נוספים לשיר ע"י יפה ירקוני, עוזי חיטמן, אוסנת פז, אפי בן ישראל, עמוס ברזל, עממי.
http://www.zemereshet.co.il/artist.asp?id=1084