חוק הירושה הישראלי, המתייחס לירושה מכוח אימוץ, הוא אחד הליברליים והמתקדמים מסוגו בעולם המערבי. נוכחי על כך בעצמי עת 'אימץ' בית המשפט המקומי במחוז Jelenia Gora, בפולין (מקביל לבית המשפט השלום בישראל, בהרכב של שופט בכיר) ואף בית המשפט המחוזי (בהרכב של שלושה שופטים) את החוק הישראלי (סעיף 16-ג') וקבע שאני בנה והיורש היחידי של אלמה, אימי הביולוגית, לא לפני שניהלתי ועברתי הליך משפטי ארוך ומרתק. כיום, בעקבות ערעור נוסף מטעם התובעים הגיע התיק לדיון בבית המשפט העליון בורשה, נחכה ונראה מה יוליד יום... יתכן שלאור העובדה שהאימוץ שלי בישראל היה 'אימוץ לא מלא' בית המשפט יקבע שוב שאני היורש של אימי הביולוגית.
החוק הישראלי ששורשיו במקורות ובנוהג יהודי עתיק מאפשר לילד / בוגר מאומץ לרשת את הוריו ואת קרובי משפחתו הביולוגיים. זה אולי נראה ברור והגיוני אבל במדינות רבות ילדים שאומצו באימוץ סגור ומוחלט לא יכולים לרשת את הוריהם הביולוגיים.
זהו הנוסח של החוק הישראלי:
ירושה מכוח אימוץ (תיקון מס' 13) תשע"ב-2012
16. (א) מי שאומץ כדין יורש את מאמצו כאילו היה ילדו, וכן יורשים את המאמץ צאצאי המאומץ; המאמץ יורש את המאומץ כאילו היה הורהו.
(תיקון מס' 13) תשע"ב-2012
(ב) המאומץ וצאצאיו זוכים על פי דין בעזבונם של קרובי המאמץ כאילו היו יורשים, וקרובי המאמץ זוכים על פי דין בעזבונו של המאומץ כאילו היו יורשים.
(ג) המאומץ וצאצאיו יורשים את קרובי המאומץ, אולם הורי המאומץ והורי הוריו וצאצאיהם אינם יורשים את המאומץ.
לפני כשנתיים, בשנת 2012 תוקן חוק הירושה, התיקון משווה את מעמד המאומץ למעמדם של הורה-וילד ביולוגיים לעניין ירושה. בשנת 2010 הציעו שני חברי הכנסת ממר"צ, אילן גילאון וניצן הורוביץ לתקן את סעיף 16 לחוק הירושה באופן כזה שמעמדם של המאמץ והמאומץ (הורה וילד) לצורך ירושה יהיה לכל דבר וענין שווה כמעמדם של הורה וילד ביולוגיים.
ביום 17 יולי 2012 קבלה הכנסת את חוק הירושה (תיקון מס' 13), התשע"ב–2012 . בחוק זה תוקן סעיף 16 לחוק כך הורחב מעגל היורשים והמורישים כתוצאה מהאימוץ:
א. המאומץ וצאצאיו יירשו את עזבונם של קרובי המאמץ כאילו היו יורשים ביולוגיים - למשל המאומץ יוכל לרשת את ילדיו האחרים של המאמץ כאילו היו האחים שלו. המאומץ יוכל לרשת את הסב והסבתא ואפילו דודים וכן הלאה.
ב. קרובי המאמץ יירשו את עזבונו של המאומץ כאילו היו יורשים ביולוגיים: למשל ילדיו של ההורה המאמץ יירשו את המאומץ כמו אחים ביולוגיים.
יש לזכור, כי למרות האימוץ, המאומץ ממשיך לרשת את הוריו הביולוגיים ואת שאר קרובי משפחתו הביולוגית המקורית כמו כל ילד.
התוצאה היא, שאכן לצרכי ירושה הושווה מעמדם של מאמצים ומאומצים למעמדם של הורים וילדים. אבל תוצאה מתבקשת אחרת היא, שאם יש מאומץ במשפחה ויש למשל סב או בן של ההורים המאמצים (שאין לו, לבן, ילדים משלו) שאינו מעונין שהמאומץ יירש אותו, חובה עליו לערוך צוואה מתאימה.
החוק הישראלי ששורשיו במקורות ובנוהג יהודי עתיק מאפשר לילד / בוגר מאומץ לרשת את הוריו ואת קרובי משפחתו הביולוגיים. זה אולי נראה ברור והגיוני אבל במדינות רבות ילדים שאומצו באימוץ סגור ומוחלט לא יכולים לרשת את הוריהם הביולוגיים.
זהו הנוסח של החוק הישראלי:
ירושה מכוח אימוץ (תיקון מס' 13) תשע"ב-2012
16. (א) מי שאומץ כדין יורש את מאמצו כאילו היה ילדו, וכן יורשים את המאמץ צאצאי המאומץ; המאמץ יורש את המאומץ כאילו היה הורהו.
(תיקון מס' 13) תשע"ב-2012
(ב) המאומץ וצאצאיו זוכים על פי דין בעזבונם של קרובי המאמץ כאילו היו יורשים, וקרובי המאמץ זוכים על פי דין בעזבונו של המאומץ כאילו היו יורשים.
(ג) המאומץ וצאצאיו יורשים את קרובי המאומץ, אולם הורי המאומץ והורי הוריו וצאצאיהם אינם יורשים את המאומץ.
לפני כשנתיים, בשנת 2012 תוקן חוק הירושה, התיקון משווה את מעמד המאומץ למעמדם של הורה-וילד ביולוגיים לעניין ירושה. בשנת 2010 הציעו שני חברי הכנסת ממר"צ, אילן גילאון וניצן הורוביץ לתקן את סעיף 16 לחוק הירושה באופן כזה שמעמדם של המאמץ והמאומץ (הורה וילד) לצורך ירושה יהיה לכל דבר וענין שווה כמעמדם של הורה וילד ביולוגיים.
ביום 17 יולי 2012 קבלה הכנסת את חוק הירושה (תיקון מס' 13), התשע"ב–2012 . בחוק זה תוקן סעיף 16 לחוק כך הורחב מעגל היורשים והמורישים כתוצאה מהאימוץ:
א. המאומץ וצאצאיו יירשו את עזבונם של קרובי המאמץ כאילו היו יורשים ביולוגיים - למשל המאומץ יוכל לרשת את ילדיו האחרים של המאמץ כאילו היו האחים שלו. המאומץ יוכל לרשת את הסב והסבתא ואפילו דודים וכן הלאה.
ב. קרובי המאמץ יירשו את עזבונו של המאומץ כאילו היו יורשים ביולוגיים: למשל ילדיו של ההורה המאמץ יירשו את המאומץ כמו אחים ביולוגיים.
יש לזכור, כי למרות האימוץ, המאומץ ממשיך לרשת את הוריו הביולוגיים ואת שאר קרובי משפחתו הביולוגית המקורית כמו כל ילד.
התוצאה היא, שאכן לצרכי ירושה הושווה מעמדם של מאמצים ומאומצים למעמדם של הורים וילדים. אבל תוצאה מתבקשת אחרת היא, שאם יש מאומץ במשפחה ויש למשל סב או בן של ההורים המאמצים (שאין לו, לבן, ילדים משלו) שאינו מעונין שהמאומץ יירש אותו, חובה עליו לערוך צוואה מתאימה.